הנחיות למדיניות תכנון ארצית ליישובים במרחב הכפרי

א. מיצוי אפשרויות ההרחבה על פי תמ"א 31

הנחיות תמ"א 31 בדבר הגדלת יישובים ממלאות את תפקידן במערכת התכנון הארצי. הנחיות אלה מונעות פירבור יישובים וגלישה בלתי מבוקרת אל המרחב הפתוח, הן שומרות על קיומו של נוף כפרי פתוח ומאפשרות קיום שטחי עיבוד חקלאי. שיעור ההרחבות שבוצעו בפועל עד כה (על פי נתוני משרד החקלאות, לקס 1998) מורה כי עדיין קיים פוטנציאל רב למיצוי (כ-30000 יחידות דיור) הניתן למימוש על פי הנחיות תמ"א 31.

ב. התאמה למדיניות התכנון הארצית

עקרונות הפיתוח למגזר הכפרי יגזרו עקרונות מהתכנון הארצי והמחוזי הכולל, ישתלבו עם קביעותיו ויתמכו בהן. זאת, בכדי להמנע ממצב בו למגזר הכפרי כללים משלו )כתוצאה מהחלטות שונות(, המנוגדים לקביעות התכנון הכולל ומרוקנים אותו מתוכן. המלצות המדיניות למגזר הכפרי, שונות מאזור לאזור ומכוונות על פי מדיניות התכנון והפיתוח הארצית.

המלצות עיקריות

1 .חייצים תוך מטרופוליניים: מרכז הארץ

תכנית האב לישראל בשנות האלפיים, תמ"א 31 מעקב ובקרה, תכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז ותכנית האב למטרופולין ת"א קובעות כי החייצים הירוקים בין המערכים האורבאניים ישארו כמרחב כפרי. אזורי חייץ אלו מקיפים לרוב את צירי הנחלים, והם כוללים שטחים חקלאיים איכותיים ואזורי חידור למי תהום. במרכז הארץ ישאר המצב הקיים על פי הוראות תמ"א 31 ,בכדי למנוע גלישה של המערכים האורבניים הצפופים למרחב הכפרי, ולמנוע טישטוש גבולות ביניהם. הגבלת הבינוי הכפרי - פרברי תוך חיזוק ועידוד הבניה בערים יאפשרו קיום מערכות הסעה המוניות במרכז הארץ.

 

2 .חייצים בין מטרופולינים: כרמל ומנשה, הרי יהודה

אזורים הכפריים בכרמל, מנשה והרי יהודה הוגדרו כבעלי חשיבות אסטרטגית בתכנון הארצי, ומיועדים לשמש חייץ פתוח בין מטרופולינים. בנוסף הם דורגו בתכניות ארציות, מחוזיות ותכניות אב כבעלי ערכי טבע ונוף גבוהים במיוחד וכבעלי חשיבות לרווחה ואיכות החיים של תושבי מדינת ישראל. באזורים אלה ישאר המצב הקיים על פי הוראות תמ"א 31 ,וישמר אופיים הפתוח.

3 .אזורים מועדפים להרחבת ישובים כפריים: גולן, עמקי הצפון, פלשת ונגב

מדיניות התכנון הארצית מכוונת לחיזוק אזורי הפריפריה של מדינת ישראל. בצפון מדובר על "פיתוח מאוזן" ובדרום על "פיתוח מואץ" (תמ"א 35 - מטרות). בצפון הארץ שמות התכניות דגש על שימור ערכי הטבע והנוף והשימוש בהם כמנוף לפיתוח. על פי הגיון זה, ובהתאם למפת הרגישות של תכנית המתאר המחוזית החדשה למחוז הצפון (תמ"מ 2/9) נקבע במסמך זה כי בעמקים הגדולים וברמת הגולן תנתן אפשרות גורפת להרחבה בשיעור המותר על פי תמ"א 31 בתוספת אפשרות לבניית יחידת דיור נוספת בכל חלקה א' בנחלה בשטח המיועד למגורים (עיבוי) או בצמוד לו וברצף אליו. מומלץ במסמך זה, בהתאם למדיניות המועצה הארצית המדגישה את פיתוח הנגב, לאפשר לכל הישובים החקלאיים, להתרחב עד ל500 יחידות דיור (גודל יישוב כפרי מקסימלי על פי מדרג היישובים בתמ"א 35). אזור פלשת, מוגדר בתכניות הארציות כ"אזור ביניים" בין מטרופולין המרכז ומטרופולין באר שבע. האזור ראוי לפיתוח מבוקר, אשר יעודד משיכת אוכלוסיה לישובים הקיימים ויחזק אותם, תוך שמירת אופיו החקלאי של האזור. אנו ממליצים לאפשר לכל ישוב כפרי באזור זה להתרחב עד למקסימום האפשרי לפי תמ"א 31 ,הווה אומר: עד ל350 יחידות דיור ותוספת של %15 על היחידות הקיימות (סה"כ כ: 400-380 יחידות דיור לישוב).

4 .אזור מועדף ליצירת יישובים קהילתיים-פרבריים: סובב באר שבע וצפון הנגב המערבי

בהתאם למדיניות התכנון הארצית למשיכת אוכלוסייה ממרכז הארץ למטרופולין הדרומי, מוצע במסמך זה להביא ליצירת תנאים לפירבור של מספר יישובים כפריים באזור באר שבע והנגב הצפון מערבי, והסבתם ממסגרת של ישוב כפרי ליישוב קהילתי פרברי. זאת בנוסף לאפשרות ההרחבה של כל יישוב כפרי בנפת באר שבע עד ל500 יחידות דיור. תכנית מטרופולין באר שבע ממליצה על יצירת "היצע של מגורים צמודי קרקע עתירי שטח וזולים יחסית, שילוב שלא ניתן לספקו במרכז הארץ". תכנית זו קובעת כי "היישובים הכפריים במטרופולין, בייחוד בטבעת הפנימית ובגזרה המערבית של הטבעת התיכונה,(אזורי באר שבע והנגב המערבי), נמצאים בתחילת הדרך של תהליכי פרבור, שיש לעודדם כפיתרון להמשך קיומם כיישובים מגובשים בעלי איכות טובה". המסמך הנוכחי מאמץ קו מדיניות זה.

5 .פיתוח מרוכז ונקודתי - גליל הררי, שפלת יהודה

גליל הררי - שמירה על ייחודו של הגליל ואיכויותיו מחייבת לרכז את הפיתוח היישובי במספר נקודות בודדות. מוצע כי 3-2 מקבצים של יישובים סמוכים יוגדלו עד ל-600 יחידות דיור בכל מקבץ. המקבצים יהיו בנויים ממס' יישובים הסמוכים זה לזה, ומתאימים, מבחינת תנאי הסביבה ומדיניות התכנון המחוזית לצמוח ליישות אחת. היישובים הכפריים והקהילתיים האחרים יורחבו על פי הוראות תמ"א 31.

שפלת יהודה - קיים באזור עושר נדיר של נופים ושל מינים ביוטיים. לאור השילוב של איכויות הסטוריות, תרבותיות, נופיות, ביוטיות, אקולוגיות עם הצורך בחיזוק ההתיישבות באזור מומלץ במסמך זה לרכז את הפיתוח הנדרש, מעבר לניתן בתמ"א 31 ,בנקודות בודדות בלבד (2-1) על בסיס ישוב קיים, בשולי האזור.

6 .הרווית בינוי בתחום שולי ערים

יישובים כפריים הנמצאים בשולי הערים, ואשר על פי תשריטי תמ"א 35 יימצאו מתאימים להשתלב במערך האורבני העתידי של מדינת ישראל, יעברו לקטגוריה של בינוי עירוני בתאום עם היישוב הכפרי ובשיתוף עם העיר הסמוכה. יישובים כפריים המצויים בתחום זה יוכלו להמשיך ולשמור על אופיים הכפרי, בתנאי שלא יחרגו מהוראות תמ"א 31 .יישובים אשר יבקשו להרחיב את המגורים מעבר למאושר בתמ"א 13 - יעברו לקטגוריה של הרווית הבינוי. ההמלצה להרווית הבינוי בתחום שולי הערים, בהתאם לתמ"א 35 ,נובעת מתוך רצון לחזק את השמירה על שטחים חקלאיים רציפים בין המערכים העירוניים. עמדה זו מובעת עקב החשש כי שמירה קפדנית על קרקעות חקלאיות בשולי ערים או שמירה קפדנית על שטחים הכלואים בתוך מתחמים עירונייים, יביאו מנגד להחלשת השמירה על שטחים חקלאיים רציפים שבין המכלולים העירוניים, ולטשטוש ההבחנה בין מרחב חקלאי למרחב מבונה. הדופן המובהקת בין המרחב הכפרי לבין המערכים העירוניים העתידיים תיקבע במדוייק בתמ"א 35.

7 .הנחיות כלליות להרחבת יישובים במגזר הכפרי

ההנחיות ממליצות על שני שלבים בהרחבת הישובים. הראשון, מילוי חללים במרקם הבנוי והשני חריגה ממנו.

מושבים:

א. יש להביא למילוי חללים בתוך התחום הבנוי. רק לאחר הנחת דעתו של מוסד התכנון כי כל האפשרויות למילוי בתחום הבנוי מוצו, ניתן לעבור לשלב ב'.

ב. בנייה בהמשך רצוף לקיים, במספר צירים/מוקדים, בהתאמה למרקם הקיים.

ג. הקפדה על שמירת האופי הכפרי, בהתאם לאופי האזור.

קיבוצים:

א. יש להביא למילוי חללים בתחום המחנה. רק לאחר הנחת דעתו של מוסד התכנון כי כל התחום מוצה ניתן לעבור לשלב ב'. יציאה מתחום המחנה מחייבת הצגת חלופות תכנוניות בפני מוסד תכנון. החלופות יציגו אפשרויות שונות להרחבת תחום המחנה, על רקע המשבצת החקלאית כולה, הישובים הסמוכים ושיקולי איכות הסביבה.

ישובים כפריים לא חקלאיים:

א. שלב א' - מילוי חללים בתחום הבנוי הקיים. רק לאחר הנחת דעתו של מוסד התכנון כי התחום מוצה ניתן לעבור לשלב ב'. ב. שלב ב' - בניה בהמשך רצוף לקיים, בהתאמה למרקם הקיים, ובהתחשבות מקסימלית בערכי הסביבה.

סיכום

המדיניות המוצעת להרחבת יישובים כפריים הינה מדיניות דיפרנציאלית לחלקי הארץ השונים, בהתאם לשיקולים מערכתיים כלל ארציים. מדיניות זו המבוססת על תכניות ארציות, מחוזיות ומסמכי מדיניות, תומכת בחיזוק היישובים הכפריים בנגב, בגולן ובעמקי הצפון, מאפשרת פיתוח מרוכז במספר נקודות בודדות בגליל ההררי ובשפלת יהודה, ומונעת המשך הפירבור של יישובים כפריים במרכז הארץ, בכרמל ומנשה ובהרי יהודה. בנוסף מוצע כי יישובים כפריים המתאימים להשתלב במערך האורבני העתידי של מדינת ישראל ואשר יחפצו בכך, יעברו לקטגוריה של בינוי עירוני.

aviv-ben-or-g_Abgn1slAM-unsplash.jpg