סובב בקעת הנדיב

תכנית אב

תכנית אב ומתאר מחוזית - חלקית סובב בקעת הנדיב עוסקת בשטחים פתוחים, כתכלית וכערך בפני עצמם. זאת, ברוחה של תכנית האב לישראל בשנות האלפיים (ישראל 2020) המורה על תכנון ויייעוד קפדניים של שטחים פתוחים, בדומה להתייחסות הניתנת לשטח הבנוי. התכנית הנוכחית הינה ראשונה במסגרת תכניות למרקמים "מוטי שימור" על פי תמ"א 35 ,תכנית המתאר הארצית המשולבת. מרחב התכנון עשיר בערכי טבע, חקלאות, נוף ותרבות, המייצגים תקופות וסגנונות שונים. יופיו וסמיכותו למרכז הארץ גורמים לביקוש רב לפיתוח המרחב, ולפגיעה אפשרית בערכיו כשטח פתוח. איכותו הגבוהה של האזור, ורגישותו הגבוהה, העמידו מרחב זה כראשון במסגרת התכניות המרקמיות לשטחים פתוחים. בתכנית זו אמורים להיקבע דפוסי חשיבה ושפת תכנון, הממוקדים בשטחים הפתוחים. התכנית אמורה להציע דרכים אשר ישמשו לתכניות הבאות בעקבותיה, ולהעלות רעיונות ודרכים לארגון המרחב הפתוח, ושילובו בכל רקמת החיים.

מטרות התכנית

מטרת העל של התכנית, לקבוע שורת הנחיות ויייעודי קרקע לשטחים הפתוחים, בהתאם לאופיים, ערכיהם, והנאת האדם מהם. מטרות המשנה:

  • קיום השטחים החקלאיים והצעת מנגנונים תומכים לסיוע ולתמיכה בחקלאות, ללא הטלת מגבלות על סוג העיבוד החקלאי.

  • איתור משאבי מורשת, נוף טבעי וחקלאי, אשר יהוו פוטנציאל לפיתוח תיירותי וכלכלי לרווחת תושבי האזור, בהתחשב בכושר הנשיאה של השטח ובזיקה לערכיו.

  • הבטחת המשך קיומם ושימורם של משאבי הטבע והמערכות האקולוגיות המקומיות והארציות.

שיתוף הציבור

בקביעת משימותיה של התכנית שלפנינו, נקבע היסוד של חשיפת הליכי התכנון בפני הציבור, שיתופו ומעורבותו. תפקיד התכנית, בהיבט זה, הנו: 

  • יצירת גשר ושבירת המחיצות הקיימות בין מערכת התכנון ובין הציבור.

  • קידום מעורבותו ושיתופו של הציבור במהלכי התכנית, לנטילת אחריות על יצירת הסביבה בה הוא חי.

שיתוף הציבור אינו נתפס כאן ככלי ומכשיר בלבד לקידומה של התכנית, אלא כמטרה בפני עצמה, שהיא מעבר לתכנון והסדרה פורמליים של מערכת שימושי קרקע באזור נתון. הליכי התכנון כללו מפגשים וסדנאות עבודה עם ציבור מגוון מקרב תושבי האזור. דעותיהם והצעותיהם קיבלו ביטוי מלא במסגרת התכנית.

 

תפיסת התכנון

תכנון הנובע מן השטח התכנון צומח מתוך סגולות השטח, נתוניו ומשאביו, ואינו "כופה" את עצמו על השטח. גישה זו היא הבסיס ליצירת זהות מקומית ולהעמקת "רוח המקום". לשם כך נדרשת הבנה מעמיקה בתנאי השטח: התנאים הפיסיים, ההיסטוריוגיאוגרפיים והחברתיים, והתכנית עוסקת בכך בהרחבה.

 

המגוון הנופי והתרבותי

התכנית הנוכחית הינה ראשונה בסדרת תכניות, שתכליתן התמודדות עם המרחב הפתוח כנושא בפני עצמו. תפקיד מרכזי בהקשר זה הינו הדגשה והעצמה של סגולותיו של המרחב, תכונותיו הטבעיות, ומניעת טשטושן ואובדנן. בקעת הנדיב והסובב אותה, היא אספקלריה של ארץ ישראל בכללה מבחינת המגוון הנופי אשר בה, המרחב כולל יחידות נוף וסובב שונות - לעתים בצורה קיצונית זו מזו. באזור נפגשות שלש חטיבות נוף גדולות: מישור החוף, הרי הכרמל ורמות מנשה. ייחודו של האזור, יופיו וכוח משיכתו נובעים מתוך אותו גיוון ושונות בהם הוא מצטיין. לפיכך רואה התכנית לעצמה כמטרה להדגיש ולהעצים את תכונותיהן של כל יחידות הנוף. כך תיווצרנה "ארצות" שונות ומגוונות על פני כברת ארץ קטנה, ויורחב העושר הסביבתי והטבעי, ועמו כח המשיכה של האזור.

איכויות מרכזיות של האזור

תמונת העתיד מתבססת על שתי איכויות מרכזיות של האזור, משאבי הטבע וערכי המורשת. אזור התכנון נמצא במקום בעל רגישות וחשיבות רבה מבחינה אקולוגית. הביטוי המרכזי והמוחשי לכך הינו בזרימתו של נחל תנינים, הנושא עימו מים נקיים, לפחות בחלק ממהלכו – תופעה לא שכיחה במחוזותינו. מערכות המים המורכבות באזור, ריבוי הנחלים, המעיינות, מפגשן של חטיבות נוף שונות ומפגש אקוויפרים, חופי הים, יער וחורש טבעיים רחבי ידיים, כל אלה חברו לקיומה של מערכת אקולוגית מורכבת ועשירה, הכוללת על פני שטח מצומצם קרוב למחצית המינים המצויים בארץ. מרחב התכנון מאופיין בהתיישבות אנושית בת אלפי שנים, שהשאירה את חותמה בשטח, ובהם יישובים עתיקים, מפעלי מים ומערכות מים קדומות וחדשות. באזור עוברות מספר דרכים היסטוריות כגון "דרך הים" ודרכי היבשה ההיסטוריות הקשורות בדרכי הים, ובערי הנמל שהוקמו לחוף הים התיכון בתקופות קדומות.

 

תמונת העתיד

האתגר העומד בפני התכנית הוא לייחד ולהעמיק את סגולותיו ואיכויותיו של המרחב, להבדילו ולהבחינו מחבלי ארץ אחרים, ליצור זהות וגאוות מקום לתושביו, ולהעמיק את הקשר בין אדם למקומו. אתגר נוסף הינו בתחום הכלכלי, והכוונה בעיקר למערכת התיירות, אשר המושג "מקום" ואיכויותיו הינו ראשון במעלה עבורה. העמקת רוח המקום נכונה כאן לגבי האזור בכללו, ולכל אחת מיחידות הנוף שבו.

Screenshot 2022-05-21 131217.png

מסגרת כללית

האזור יתוכנן כמערכת של צירים מצטלבים, ובה ציר מרכזי בכיוון צפון - דרום, הוא ציר המושבות העובר מפרדס חנה דרך בנימינה אל זכרון יעקב, ולאורכו מרוכז מירב הפיתוח התיירותי הצופה אל בקעת הנדיב. שני צירים רוחביים בכיוון מזרח - מערב חוצים ציר זה, במקביל לאפיק נחל תנינים ובמקביל לאפיק נחל עדה. אלו הם צירים אקסטנסיביים, צירי טיול ורכיבה על אופניים, לאורכם מצויים אתרי עתיקות, מעיינות, סכרי מפעל נחלי מנשה ועוד. נקודת מפגש הצירים, מחצבת בנימינה, תהפוך להיות צומת עיקרית ועוגן הפיתוח המרכזי במרחב התכנון. כך נוצרת מערכת משולבת, הקושרת בין חלקי האזור כולו. מערכת זו מהווה בסיס לפיתוח תיירות כפרית ביישובי האזור, כאשר הנופים הטבעיים והשטחים החקלאיים מהווים רקע, ואף מוקד משיכה בפני עצמם, למגוון של פעילויות נופש ופנאי. בקעת הנדיב וסביבתה, הופכים להיות אתר מוגדר על פני מפת התיירות והנופש הארצית. מיקומו בין שני מטרופולינים גדולים ועל פני הדרכים הראשיות, מעניק לו חשיפה גבוהה. מנגד, הוא שומר על ערכיו הגבוהים ובינהם הנופים הרגועים והשלוים, ואתרי המורשת והתרבות. תכונות אלה מעניקות לו מקום משלו על פני מפת התיירות הארצית. התכנית תתייחס למערכת האקולוגית כנושא בפני עצמו, ותאתר מסדרונות ומעברים בעלי חשיבות למעבר מינים ושמירת דינמיקה של מערכות וקשרים. אתגר תכנוני נוסף בהקשר זה, הינו להרבות בזרימת מים טבעיים בכל אחד מקטעי הנחלים, אם על ידי הקצאות מים, או שינויים במיקום השאיבה והעברתה ככל הניתן למורד הנחלים. שינויים תפעוליים במפעל נחלי מנשה, שמשמעותם למשק המים זניחה, עשויים להיות בעלי משמעות מבחינת זרימת מים בנחלים, על השלכותיה האקולוגיות.

 

תפיסת השלם

העיסוק בפרטים, באזורים שונים ומגוונים, ובנושאים רבים, עשוי להסיח את הדעת מן השלם, מתפיסת האזור כמיכלול. מאמץ רב הושקע ביצירת שלמות תכנונית אחת, מתוך שפע הנתונים והנושאים, והימנעות מעיסוק בפרטי פרטים. תכנית האב שלפנינו מהווה כיום בסיס רעיוני לשלב הבא - הביטוי המתארי.

Image by Dan Meyers