תמ"א 22

תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור - מסמך מדיניות

(התכנית אינה בתוקף כיום והוחלפה בפרק שטחים מוגנים בתמ"א אחת)

תמ"א 22 היתה ציון דרך במערכה על דמותה של הארץ ונופיה. באמצעות התכנית, שאישרה ממשלת ישראל בשנת 1995, הצליחה קרן קימת לישראל ליצור מסגרת סטטוטורית ל-1.62 מיליון דונמים של יער נטע אדם, חורשים טבעיים ושטחים פתוחים, שלא נמצאה להם הגנה במסגרת אחרת. גם אחרי אישור התכנית המשיכה קק"ל במאמץ התכנוני. הדרישה ההולכת וגוברת למרחב פתוח, החידושים בתחום הייעור וההתקדמות הטכנולוגית חייבו חשיבה יצירתית כדי להגיב ביעילות על התמורות המתחוללות בארץ ולהנחיל לחברה בישראל גישה סביבתית.

 

כל אלה באים לידי ביטוי בפרקים המתפרסמים במסמך המדיניות המעודכן. מאז אישורה של תמ"א 22 ביצעה קק"ל מהלכים משמעותיים לקידום מדיניותה, בשילוב מגוון רחב של דיסציפלינות ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר אקדמיים. התכנון מדגיש מגמות חדשניות כגון ממשק יער בר-קיימא ויערות בתחום מסדרונות אקולוגיים. אחדים מהמונחים שנטבעו בעקבות התכנית, פארק מטרופוליני ויער קהילתי-חברתי, היו לנחלת הכלל, לשמחתנו, וגם מוסדות התכנון משתמשים בהם. התוצאות נראות בשטח: פארקים מטרופוליניים מוקמים בירושלים ובבאר שבע, ויערות קהילתיים צומחים במקומות רבים ברחבי הארץ ומשרתים את ריכוזי האוכלוסייה שבקרבתם.

אגף הייעור יצר עד כה תכניות מתאר מפורטות רבות ליער, כמתחייב בתמ"א 22. תמ"א 22 הוטמעה בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, והיא משמשת כלי מרכזי בשמירה על היערות והשטחים הפתוחים בישראל. מסמך המדיניות המעודכן המלווה את תמ"א 22 אינו סוף פסוק. קרן קימת לישראל תמשיך לתכנן ולהתכונן, ליזום ולעשות, כדי לעמוד גם באתגרים שמציב לפניה העתיד. המסמך שלפנינו מציג מחדש את תכנית המתאר ליער ולייעור בהתבסס על מסמך המדיניות אשר ליווה את התכנית לעת אישורה. בעבודה הנוכחית נוספו פרקים הסוקרים בהרחבה את מקומה של התכנית ומעמדה בחיי התכנון והמעשה בארץ, ובעיקר את השפעתה על התכנון ברמה הארצית והמקומית.

 

תמ"א 22 הביאה לידי שינוי מהותי בתחום שימושי הקרקע במערך השטחים הפתוחים בישראל. התכנית יוצרת מערכת של הגנה יעילה על יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים בעלי איכות ופוטנציאל לייעור ולהתחדשות חורש; שטחים שלא זכו להגנה במסגרות אחרות ואשר היו עשויים להיכלל בתחום של פיתוח ובינוי. לתכנית זו תפקיד חשוב ביותר בהגנה על מרחבים פתוחים איכותיים, וכבר היום היא משמשת בסיס לתכנון אזורי וליצירת תכנים של נופש ותיירות ביערות ובחורש הטבעי. 

 

המסמך הנוכחי סוקר בהרחבה את תכניות המתאר המרכזיות אשר תוכננו ואושרו בתקופה שחלפה מאז אישורה של תמ"א 22 ואת מקומה של התכנית בקרב תכניות אלו. מן הדברים עולה כי התכנית הוטמעה, ככתבה וכלשונה, בכל מערכת התכניות, ובראשן תמ"א 35 - תכנית המתאר הארצית המשולבת, בשורת תכניות המתאר המחוזיות שקודמו ואושרו בחלקן בתקופה זו ובמאות רבות של תכניות מקומיות בכל רחבי הארץ. יתר על כן, התכניות האמורות, לא רק שלא גרעו ממתכונת השטחים בתמ"א 22 ,אלא שרבות מהן אף הוסיפו עליהם כהנה וכהנה, ובכך הרחיבו את תחומי היער והחורש המוגנים בארץ.

בשנים שחלפו מאז אישור תמ"א 22 העמיקה בתודעת התכנון בעולם ובישראל תפיסה של פיתוח בר–קיימא, וגישה זו נידונה והועמקה בקשר למערכת הייעור. אימוץ וטיפוח גישות של ייעור בר–קיימא מוגדרים "ניהול וניצול של יערות באופן ובשיעור המשמרים ומקיימים את המגוון הביולוגי, כושר הייצור, כושר ההתחדשות, החיוניות ופוטנציאל היערות למלא תפקידים אקולוגיים, כלכליים וחברתיים, מבלי לגרום נזק לאקוסיסטמות אחרות". חשיבותו של הנושא באה לידי ביטוי בעבודה שלפנינו, הסוקרת בהרחבה גישות של ייעור בר–קיימא בעולם וצורות אימוצן ויישומן בישראל.

מפת תמא 22.jpg

היערות בתמ"א 22 על רקע מפת המסדרונות האקולוגיים

במסגרת התפיסה של ייעור בר–קיימא, מוצג בעבודה זו הרעיון של ייעור על פי "רוח המקום", ייעור המתאים לאיכויותיו וסגולותיו של כל אתר, משתלב בערכיו הטבעיים ומחזקם ותורם לייחודו של המקום ולזהותו. בעשור שחלף חלו שינויים מפליגים במדיניות הייעור של קרן קימת לישראל - קק"ל. בשנים אלו הושם דגש על פתיחת היערות לציבור הרחב ועל חיזוק הקשרים בין היער לקהילה המקומית. גישה זו הפכה את היער למקום של מפגש חברתי; טיולים, אירועים ומופעים מתקיימים דבר יום ביומו ביערות קק"ל, בהשתתפות המוני בני אדם. בכך תפסו היערות מקום מרכזי בתודעת הפנאי והנופש בחברה הישראלית. נושאים אלו זכו לביטוי של ממש בעבודה זו.

המסמך שלפנינו סוקר בהרחבה את הפעולות הנוגעות לתמ"א 22 באגף התכנון בקרן קימת לישראל, ובראשן המפעל הגדול של הכנת תכניות מקומיות לכל שטחי היער והחורש הכלולים בתמ"א 22 .כ–160 תכניות יצאו לפועל בתקופה זו, בהן שקודמו עד לשלבי האישור, ובהן שעדיין נידונות בוועדות התכנון. סיומו של מפעל זה יביא לידי הגדרה מדויקת של גבולות תמ"א 22 והרחבתם. אגף הייעור שוקד עתה על מהלכים לאימוץ שינויים אלה במערכת התכנון הארצית. פרק נוסף בוחן את מידת עמידותה של התכנית בלחצי הפיתוח, לחצים המתבטאים בכרסום שטחיה של תמ"א 22 .מנגנוני הגמישות של התכנית אכן מאפשרים הקלות וכן הפחתה בשטחי התכנית, במינונים קבועים ומדודים. אגף התכנון בקק"ל עורך מדי שנה מאזנים וחישובים הנוגעים למידת הפגיעה בשטחי תמ"א 22 , בהתאמה למנגנוני הגמישות. היקפי הגריעה מן התכנית בעשור שחלף מעת אישורה מוצגים בפירוט במסמך שלפנינו.

 

התוצאות מורות כי מידת הפגיעה מינימלית - 333,17 דונם, שהם 1.08% משטחי התכנית, ובכלל זה שטחים שהוסבו לשמורות טבע.  תוצאות אלו מלמדות על נוכחותה של התכנית בשדה התכנון והפיתוח בארץ, על חוזקה ויציבותה. התכנית אכן שומרת על השטחים שבתחומיה, והיא להם חומת מגן לנוכח מגמות של פיתוח ובינוי לא מבוקרים. תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור תשמור על מקומה וחשיבותה גם בעתיד.

Image by Daniel Seßler