תמ"א אחת

תכנון, משפט, שפה

תמ"א אחת נערכה על-פי החלטת הממשלה (2012): ''עקב ריבוי תכניות המתאר הארציות, נעדרות בהירות, כוללות סתירות...''. ולפיכך: ''להביא לתכנית אחת, שתאחד את כלל תכניות המתאר...פשוטה ובהירה''. בראש התכנית עומד פרק כללי ובו עקרונות, הגדרות וסדרי-תכנון, המשותפים לכל פרקי התכנון הארצי. התכנית מאחדת תכניות מתאר ארציות, בנושאי שטחים פתוחים: יערות, שמורות-טבע, נחלים, חופים...ובנושאי תשתיות: מים, אנרגיה, דרכים... שפת התכנית פשוטה וקלה, שווה-לכל-נפש, נמנעת מפרטים ונוקטת כללים אשר ניתן להסיק מהם, ולהשליכם על מקרים פרטניים. תמ"א אחת מתווה שביל-זהב בתכנון הארצי - המשלב צרכי פיתוח ושימור. אישורה מסמן בגרות ובשלות בשיח-התכנוני, הקשבה הדדית, גישור והשלמה בין מתחים. התכנית הוסיפה כרבע-מיליון דונם שטחים פתוחים מוגנים, בתמיכת משרדי השיכון, האנרגיה והתחבורה. במקביל נמתחו תשתיות ארציות, בתמיכת הירוקים. וכולם כאחד שמו לנגד-עיניהם את צרכי המדינה בכללה, ולאו- דווקא את התחום עליו הם אמונים. תמ"א אחת התנחלה לא רק על דפים וניירות, אלא גם ובעיקר - בתודעה. בשנות עריכתה נטלו בה חלק עשרות מתכננים, שנחשפו לשפתה ולדרכה. תכניות הנהגות היום במוסדות-התכנון, מאמצות את שפתה. צלולה, ותמציתית, כל אלו עשויים להקנות למערכת התכנון הישראלית פנים חדשות ורוח חדשה. תמ''א אחת אושרה בישיבת הממשלה ביום 2020.1.12. תמה הכנת תמ"א אחת ולא נשלמה. רבות מצפות לבוא בשעריה. יש לקוות כי המהלך יימשך, וכל תכניות המתאר הארציות תגובשנה במתכונתה ובשפתה.

על תכניות המתאר הארציות

אין לתאר את פניה של מדינת-ישראל ללא תכניות המתאר הארציות. אדם רוצה לצאת מהמולת העיר אל היער, לזכות במעט שלווה ולהתבונן ביפי- הטבע, והם נשמרים לו על-ידי תמ"א 22 ,תכנית המתאר הארצית ליער וליעור. חופי-הים ורחש הגלים עומדים להנאתו על-ידי תמ"א 13 ,תכנית המתאר הארצית לחופים, האוסרת בנייה בתחום חופי-הים, ומותירה אותם פתוחים כנחלת-הכלל. ארמונות ומבצרים עטויי-חורש מוגנים בידי תמ"א 8 לשמורות-טבע וגנים-לאומיים. סדרת תכניות המים - תמ"אות 34 , מאפשרות מים זורמים בבתים ובגנים, והלילות מוארים בחסותה של תמ"א 41 המסדירה את משק האנרגיה. תפקידן של תכניות המתאר הארציות לעצב את פניה של הארץ, לנווט בין לחצים ואינטרסים מנוגדים, למלא צרכי פיתוח תוך שמירת שטחים פתוחים ומשאבי טבע ולהתמודד עם סוגיות סביבתיות, חברתיות וכלכליות מורכבות. הן מצליחות לעשות כל זאת בהצלחה מרובה.

 

הרקע להכנת תמ"א אחת

עם השנים, הלכו ורבו התכניות, ולכל נושא הוקדשה תכנית בפני עצמה. כיום קיימות כ-50 תכניות מתאר ארציות נושאיות - חלקן תקפות וחלקן בהליכי תכנון, ועימן מאות תכניות מתאר המהוות להן שינוי, אף הן תכניות מתאר ארציות לכל דבר. בסך הכל מדובר בלמעלה מ-300 תכניות. כל תכנית עוסקת בנושא מסויים, ורבות העוסקות בפרטים ובפרטי-פרטים, או שהן מתמקדות באזורים מסויימים. ריבוי התכניות, פרטיהן ושפתן המורכבת, יוצרים מבוכה וחוסר בהירות. מעטים יודעי הח''ן המסוגלים למצוא את דרכם בין שפע התכניות, התיקונים והשינויים להן. התכניות נערכו בטווח של כ-40 שנה, והן נכתבו ב"שפות תכנון" שונות. יש בהן חזרות, כפילויות, פרקים אשר הפכו ברבות השנים למיושנים ואשר אינם עונים עוד אחר התנאים הנוכחיים, ופרטים שאין מקומם בתכנון הארצי. יתר-על-כן, כל תכנית מתאר ארצית נושאית אין לה אלא את עולמה בלבד, והיא משרתת היבט מסוים. עורכיהן נהגו להדגיש הנושא שהופקד בידם, ואף להעדיפו על-פני אחרים. כך נוצרו תמ"אות סקטוריאליות, שהקדישו עצמן לנושא או חבל-ארץ מסוים. לא לכך התכוון חוק התכנון והבנייה בדברו על תכנית המתאר הארצית, שתפקידה לקבוע את תכנון שטח המדינה כולה (סעיף 49 לחוק התו"ב). משמעות הדבר - הבעת תפישה כוללת, וראייה מקיפה, המכוונת את מדרגי התכנון הבאים. בפועל התבצעו התכניות "חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה, או לפי העניינים שהם נושא התכנית" (שם, סעיף 50).

 

החלטת הממשלה

על רקע הדברים הללו סברה ממשלת-ישראל כי: "לאור ריבוי תכניות המתאר הארציות (מעל ל-250) ומידת הפירוט בהן, שכבת התכנון הארצי נעדרת בהירות ושקיפות, כוללת סתירות פנימיות, קשה להתמצאות, משמשת כר נרחב לדיונים משפטיים, וגורמת לקושי באישור תכניות מפורטות למגורים, לתעסוקה, לתשתיות." על-כן, הורתה הממשלה כי תכניות המתאר הארציות יאוחדו למסגרת אחת: ''להביא לאישור המועצה הארצית הוראה להכנת תכנית מתאר ארצית אחת, אשר תפשט ותאחד תכניות מתאר ארציות רבות (למעט תמ"א 35) ותשמש כלי עיקרי, פשוט ובהיר, להקצאת שטחים ורצועות לטובת שימושים ציבוריים עתידיים, כגון: שטחים פתוחים, דרכים ומסילות, מתקנים, קווי תשתיות ארציים ועוד''. (החלטה מס' 4434 מיום 2012.3.18).

האתגר

החלטת הממשלה מציבה הזדמנות ואתגר להחזיר את כוונת החוק המקורית, להציע תכנית מתאר ארצית אחת, המאגדת בקרבה את הנושאים השונים, לתכנית אחת שיש בה הרמוניה ושלמות. המהלך האמור עשוי להצטמצם לכינוס תכניות, הבהרתן ואיחודן (מעין קומפילציה), אך טמונה בו הזדמנות לעיון מעמיק, הפרדת טפל מעיקר, וחיזוק העיקר – שיש לו משמעות ארצית. כל תכנית מתאר ארצית נושאית מספרת סיפור משלה במערכת הארצית, וכולן כאחת - את סיפורו של התכנון הארצי. ניתן לספרו באריכות ובפירוט, אך ניתן גם לזהות ממנו "ליבה", שהיא תמציתו ותכליתו. האתגר אשר עמד בפני עורכי התכנית הינו לספר את סיפורן של תכניות המתאר הארציות, ולהעמיק-חקור על מנת לברור מתוכן את "הליבה", הגלעין הפנימי שלה. ליבות אלו כונסו מחדש והן מרכיבות עתה את תמ"א אחת. יצירתה של שפה חדשה היא הזדמנות לשינוי ולהתחדשות. שפה אינה עניין טכני, היא מבטאת מהויות ותכנים, והיא עשויה להביא גם תפיסה ותוכן מחודשים לתכנון הארצי.

23.8.jpg