פארק הירקון - צפון פתח תקווה

תכליות ירוקות ותפיסת תכנון

הנחת יסוד – רוח המקום

תפיסה מרכזית בתכנון נופי-אזורי היא זיהוי והעצמת "רוח המקום" של חבל הארץ נשוא התכנון. "רוח המקום" (Loci Genius (הינו מושג ששורשיו רומיים: לכל מקום "רוח" משלו, המשקפת את דמותו, תכונותיו ומאפייניו. תהליכי הגלובליזציה והמודרניזציה, בהשפעתם על הארכיטקטורה והתכנון המרחבי, הביאו, לעיתים קרובות, ליצירת מרחבים אחידים, "נעדרי רוח" או "נעדרי מקום", בהם האדם מוצא את עצמו במרחב זהה במיקומים גאוגרפיים שונים לחלוטין זה מזה. התופעה מתרחשת בקנה מידה שונים – בפיתוח עירוני, כמו בפיתוח של שטחים פתוחים – נושא העבודה שלפנינו.

 

מגמה זו עוררה חוסר שביעות רצון בקהילה המקצועית ובאוכלוסייה הרחבה גם יחד. נוצר רושם שהיא גוזלת מהאדם אחת מזכויותיו הבסיסיות – היכולת להרגיש שייך למקום ייחודי, לבית שאין דומה לו בכל העולם. על רקע זה התעוררה הדרישה לחזרה למושגים כגון "רוח המקום" – המשמשת כעת במשמעות עכשווית, של חיפוש שפתו הייחודית של כל מקום, העצמתה באמצעים אדריכליים ותכנוניים, והקפדה על זיהויו המיוחד של חבל ארץ מסויים על רקע המרחב הסובב.

גיבוש הרעיון

העצמת רוח המקום, היא יסוד מרכזי בתכנונם של פארקים מטרופוליניים, והיא אמורה להנחות תכנים ועקרונות נופיים חזותיים המשולבים בפארקים. פארקים מטרופוליניים צמודים מעצם טבעם למקום מגורים, עיר גדולה או אגד ערים. הפארק אמור לשרת אוכלוסייה רבה, השוכנת בערים אלו. הפארק נמצא על פני שטח פתוח, טבעי או מעובד, רחב ידיים, בסמיכות לעיר. העיקרון הראשון והבסיסי יהיה כי הפארק אמור לשקף, לבטא ולהעצים את "רוח המקום" של העיר ושל המרחב הסובב כאחד. לעיר, לכל עיר, יהיו מאפיינים, ערכים ותכונות הקשורים בה, בהיסטוריה שלה, האתרים שבה, בזיכרונות הקמתה והתגבשותה, בהווי חייה, ברקמת החיים בה, במבנה הפיסי שלה ועוד. חלקם ידועים ומודעים לתושביה ולמבקרים בה, חלקם תת-מודעים. יש שהם מהווים מושא לגאווה ולטיפוח דימויה של העיר. ויש שהם סתמיים ואינם זוכים לתשומת לב. דמותו של כל אזור נגזרת מן המורפולוגיה הפיסית שלו, מן ההיסטוריה והזיכרונות אותם הוא נושא, הצומח הטבעי והחקלאות המסורתית. כל אלה הינם גורמים המייחדים נופים אחדים, ומבדילים אותם מנופים אחרים. תכניות המתייחסות לשטחים פתוחים ובכללן לאזורי פנאי ונופש, ראוי שיתמקדו בהבנת המרכיבים הייחודיים לחבל הארץ, ובהגעה דרכם לעיצוב ראוי אשר ידגיש את ייחודם.

ניצול החומר הקיים

תכנון הפארק יתבסס על ערכיו המקומיים של המרחב, ויבטא את "רוח המקום". לאמירה זו שתי משמעויות:

ההיבט הפיסי: התכנון ישען על ערכי הטבע והסובב, החומר המקומי, ההזדמנויות והפוטנציאל הקיים במרחב הירקון.

ההיבט התודעתי: מרחב התכנון ושוליו כוללים מוקדים בעלי חשיבות היסטורית וגיאוגרפית בדברי ימיה של ארץ ישראל בכלל, ואם המושבות בפרט, אתרים אלה והמשמעות שהם נושאים עימם יהוו אבני יסוד וישתלבו בתכנון הפארק.

שפת התכנון

בשלב התכנון הראשון יוצעו שפה והגדרות למונחי התכנון, על מנת ליצור קריאות ובהירות הן של התכנית, ובסופו של דבר - תוצר התכנית, הפארק כשלעצמו.

יסודותיה של שפת התכנון:

א. המרחב, הכולל את השטחים החקלאיים והטבעיים, המשמשים רקע למוקדים ולצירים. התכנית תעמוד על דרכים לטיפול וממשק המרחב, התופס למעשה את מרבית שטח הפארק.

ב. מוקדי העניין בפארק, האטרקציות הטבעיות והמלאכותיות אשר אליהן ניתן להגיע מרחבי הפארק ומן המעטפת העירונית. מוקדים אלה הם נקודות המרכז – ליבו של הפארק.

ג. הצירים, המשמשים דרכי טיול, הליכה, רכיבה על אופניים, התבוננות ומגע עם המרחב והגעה אל מוקדי הפיתוח, הצירים יותוו על פני רשת הנחלים ותעלת המים הפזורה במרחב, על שבילים קיימים, ועל פריצת שבילים חדשים על פי הצורך.

ד. דפנות, קו המגע בין הפארק ובין המרקם העירוני. לקו מגע זה תוקדש תשומת לב רבה: הן ברמת העיצוב, והן ברמת קלות התנועה והנגישות בין המעטפת העירונית ושטח הפארק.

ה. שערי הפארק, מקומות ההתכנסות של קהל המבקרים, והפיזור לרחבי הפארק. יצירת כניסות נאותות ומרווחות, והתגברות על צווארי בקבוק ומצבי צפיפות בנקודות אלה.

יסודות תכנוניים

הרעיונות המוצגים בזאת מתבססים על עקרונות התכנון כפי שהובעו בתכנית המתאר המחוזית חלקית תמ"מ 10/3 ,אשר אושרה להפקדה במועצה הארצית. מסמך זה וכן מסמכים תכנוניים נוספים שהוכנו על ידי עיריית פתח תקווה (אדר' יוחי לביא) מהווים תשתית ומסגרת לפיתוח הפארק, והם קבעו את גבולותיו ומתכונתו. תפקידה של העבודה שלפנינו ליצוק תכנים ותיפקודים לפארק, ואת מערכת קשריו עם הרקמה העירונית בפתח תקוה.

תחום העבודה

תחום הפארק המוצע על פי תכניות המתאר המחוזיות תמ"מ 21/3 ,תמ"מ 10/3 (מסומן בכחול). הפארק משתרע לאורך גבולה הצפוני של פתח תקווה, ועד לגבול הגן הלאומי ירקון. עם זאת תחום העבודה יכלול את כלל השטחים הפתוחים שבין גבולה הצפוני של פתח תקווה ונחל הירקון.

מתודולוגיה

תפקידה של העבודה שלפנינו, בניית תכנים והצעת תיפקודים לפארק. בחרנו לגשת למשימה זו מתוך שתי נקודות מבט:

א. מן הכלל אל הפרט:  תפיסה כוללת של מקומו של הפארק במרחב, ניתוח מערכת קשריו וזיקותיו בין מרכיביו ובין המעטפת העירונית הסובבת, ראייה מערכתית כוללת של מזרח מישור החוף מבחינת התכנון הארצי, והצבת הפארק ותיפקודיו במערכת זו.

ב. מן הפרט אל הכלל:

  • ניתוח יסודי ומפורט של כל מרכיבי הפארק והאיזורים המשיקים לו. ניתוח זה נעשה על ידי פענוח אורתופוטו, בקנה מידה 500:1. אנליזה זו של השטח מציגה את כל שימושי השטח הקיימים, החל מרמת המרחב לסוגיו, סוגי שטחים, גידולים חקלאיים, איזורים טבעיים ומופרים, ועד לרמת המבנה הבודד. מפה זו נותנת בידינו את "החומר" – מרכיבי התכנון הגולמיים, מהם ניתן יהיה בשלב מאוחר יותר לרקוח את תכנון הפארק.

  • אלמנטים בולטים ואופייניים, כגון עצים ומבנים בודדים, תופעות טבע אופייניות וייחודיות, פעילות אדם ועוד.

Image by Paz Roz